הערב, ארגון קרב מגע מסורתי TKM ציין 30 שנות פעילות בארוע סיום שנת האימונים באבן יהודה.
לרגל הארוע, תלמידים רבים הן מהעבר והן מההווה פקדו את האולם, בו נערך מופע סיום שנת האימונים.
כיבדו את המעמד גם בכירים מעולם הקרב מגע ואמנויות הלחימה: ראש עמותת קרב מגן ישראלי (ק.מ.י) גראנד מאסטר אבי אביסידון (דאן 10), גראנד מאסטר רפי אלגריסי (דאן 8) וסנסיי טל זילברברג - מייסד בתי ספר לקראטה מסורתי וקרב פנים אל פנים ITSKS (קראטה שוטוקאן, דאן 5). כמו כן ראש מועצת אבן יהודה, מר אבי הררי, נכח בארוע.
במעמד הארוע נערכו גם טקסי העלאה בדרגה לחניכים רבים וכן גם לכמה מהבכירים בארגון: אלירן כהן - מייסד ומדריך ראשי סניף ניו יורק - התקדם לדרגת דאן 4!
לעמית שרעבי ולרועי תוינה הוענקה דרגת דאן 3!
כמו כן לרועי שושני הוענקה דרגת דאן 1 ובכך הפך למצטרף החדש למשפחת החגורות השחורות של השיטה! מזל טוב ברכות לכל המקודמים!
הדברים הבאים נאמרו ע"י מייסד והמדריך הראשי של שיטת קרב מגע מסורתי TKM, ארז שרעבי (דאן 7):
30 שנות קרב מגע באבן יהודה
לפני קצת למעלה מ 30 שנים וממש במקרה התחלתי להדריך קרב מגע.
לא ציפיתי ולא האמנתי שהמסע הזה ימשך שנים כה ארוכות ויהפוך בסופו של יום למפעל חיי.
זכיתי להגיע למקום שאליו ככל הנראה נועדתי, להיות מורה ומחנך.
הגעתי אל המקום הזה מאהבה לאומנויות לחימה ולכושר גופני וגיליתי עם השנים שזה הרבה מעבר לכך.
זה מקום של טוב, מקום של אווירה חיובית ומעצימה, ומקום שבו אתה באמת יכול לחנך, להקנות ערכים למתאמנים, יכול להוביל, להיות אוזן קשבת, לחזק ולהעצים כל תלמיד ותלמיד. מקום בו אתה יכול לחוות בו חוויות אדירות ובלתי נשכחות.
היה חשוב לי תמיד להדגיש, שאנחנו לא שיטה לא ארגון לא חוג ולא עסק. אנחנו קודם כל משפחה!!! חשוב לנו שתלמידים ירגישו שייכות, ילמדו בצורה הכי מקצועית שאפשר, אבל תמיד באווירה חיובית, מחויכת, בנועם הליכות ובכבוד הדדי. משפחה שבאה ממקום של טוב, ממקום של לעשות טוב, לקבל את האחר, להעריך ולכבד כל אחד, להתאמן להזיע ולהתחשל ביחד בצורה חברית ומכבדת וליצור חברויות אמת.
מודה לאל על הזכות שנפלה בחלקי, להיות במקום הזה, להכיר וללוות מאות רבות של מתאמנים למשך שנים כה ארוכות, חלקם מגיל גן וכיום בעלי משפחות.
במילה אחת זכיתי!!!
אני מודה להוריי על הערכים עליהם חונכתי ועל הדוגמה האישית שנתנו לי שבעבודה קשה וביושר - השמיים הם הגבול.
מודה לאשתי וילדיי על ההבנה, ההתחשבות וההכלה של השעות הרבות בהן אבא לא נמצא בבית.
מודה לחבריי ושותפיי לאורך הדרך.
ובעיקר אני מודה לכל תלמידיי. אני אוהב כל אחד ואחת מכם, מודה לכם על האמון שאתם נותנים בי כל כך הרבה שנים ומקווה ומאמין שעוד נזכה לשנים רבות יחד.
